נפתלי פרימור, שירתי

לצאת מהקליפה

אני מתמוגג, מתמוסס,
כולי.
זאת הצמודה לפי מושכת,
מפעילה עוצמות.
לא ידעתי שהיא כזאת.

חלקים שלי עוברים אליה,
רק לפני רגע, הייתה לי זרה.
אני אצלה.

זה נמשך
כטירוף נורמלי שאינו פוסק.
אני מתרוקן. לעצמי נראה כקליפה.
תוכי עבר ואני מלא.

לא חסר לי דבר.
החלפנו עצמנו.
אני
הוא
היא.

17.9.2010