נפתלי פרימור, שירתי

אין זה מובן
איש ואישה זרים
שולחים זה בזה
מבטים
חודרניים
חושפים עצמם לרגע
ובמשנהו – מסתירים
זה הרצון להתאהב
בלי חשבון
זה רק פה ועכשיו
שלא יחמוק
כי לא יֵדַע לחזור.
נפתלי 1.1.11