נפתלי פרימור, שירתי

אני בגיל

אני מתווכחת עם עצמי
שוקלת מודעת למעשיי
הנה איש בחנות
מביט לצדדים.
בשבילו
אני צעירה.
אני מדמיינת:
איך אשתו נראית
את פניה, את שערה
נכנסת לפרטי נשיותה
אני אישה.
אני נראית כאחותה הגדולה.
עבור בעל חנות התכשיטים
אני צעירה די הצורך.
אני מעבירה יד על מותני המלאים
אחרי שאפחית ממשקלי
ואשטח קמטי הפנים
כל גבר יסתכל עליי
גם עכשיו אני יכולה.
איש
לא יחשוב שיצאתי לגמלאות.
לא משנה מה גילו.
אני בגיל
המתאים.

18.8.2011