שלד ערום מאיר
פני הים נסוגים לאחור
השפל חושף סיפונה של
ספינה טרופה.
שלד ערום בלבוש יצורי ים
בעודי ממתין להתגלות ירכתיה
באה הגאות.
המים מתעבים שכבות
ובהרף עין כיסו
אני רואה אותה שוקעת ומתרחקת ממני שוב
אך זוכר את מיקומה
והיא מנצנצת אליי ממעמקי החסר.
גל הציף את החוף
וסחף איתו את ארמון החול
שטרם הושלם
אף שהתערבב בחול רב
גלוי לפניי כל גרגיר מנצנץ
מהמצודה ומחומות הבית שלנו
המים העולים מביאים איתם
את הימים כולם
אך לא נגרע יופיים של הגרגירים הנוצצים.
אני לא, אך לבי עם הבא למקום קבורת
הדמות האהובה
הנוצצת והמאירה מעומקים.
28.1.2016