Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

אין ספק

ברגע שהחום עלה
מבלי להחליף בגד ובנעלי הבית
מיהרתי לפינת יפו-שטראוס
אל בית המרקחת
זה הפתוח עד חצות.
לפני שבוע ליובל מלאו שנתיים
מהר, לעצמי אני אומר.
אל סירופ האופטלגין.
לפתע: גוש
אני מרגיש אותו תחת הכפכף
נמרח.
לא אוכל להיכנס כך לחנות
אני מכיר את הקופאית
היא תחשוב שזה הריח הטבעי שלי.
מהחומוס.
סובתי לאחור
מתחתי צוואר
עד שהאף מקדים את רגליי
בצעד אחד.
מתנשף הנחתי את ידי
על מצחו של יובל.
החום ירד.

9.9.2014