נפתלי פרימור, שירתי

הוא שם

לידי מבנה הגבוה מכול
אני בקומה אפס
מבטי אל השמש
פניו חסרות צורה
איני מבחין דבר
אך הוא שם.
קיים מתמיד מעבר לכוחי.
להקות של רוח כעופות השמים
נעות סביב לראש המגדל
וברגע כנפיהם, כסנפירי הדגה,
מסתירות את פניו.
אך הוא שם.

17.7.2015