נפתלי פרימור, שירתי

שהדי השאול

אני יודע כי צלבני
אני בעיניכם.
על ההר בירושלים
השנאה המתעצמת,
לכם היא שבח לאללה.

דם יהודי
מסכינו של שהיד,
לכם כטיפה של טל מתוק
המרווה את הגן סביב מסגד אל-אקצה.
שם האבן המשחיזה את סכינו של השהיד.

רעד עובר בי
על הקלות שהזמן חלף
מהסכין של הימים הרחוקים ועד הזמן הזה
שבעיר ירושלים.

תפילתכם-למותי.
תפילתי-למות מיליון השהידים.
שירת החושך נשמעת
והבכי אינו פוסק
כאילו אין אלוקים אחד לאנוש.

לשונים-אלוקים שונים
כבימים שבטרם
צעקת "אללה אכבר" מהדהדת
בהר המוות.

22.11.2015