נפתלי פרימור, שירתי

משת"פ אני

עוברי אורח נמלטים
צעקת "מחבל" באוויר
אני מזהה אותו.
האקדח 9 מ"מ אצלי על החזה בצד שמאל.
שולף, מכניס מחסנית
המחבל מבחין בי
סכינו הארוכה קרובה
המרחק בינינו-מטרים ספורים
אני טוען בצליל מתכתי
המטרה 2 מטרים ממני
מתיחת היד משאירה מטר אחד
אני סוחט את ההדק
רעש הירי מרגיע ועוד רעש ועוד אחד
המחבל שרוע.
אני מודע למצב שנוצר:
אני המשת"פ שלו.
עשיתיו שהיד-
העליתיו לפסגת האושר
ההופכת בשר ודם
לשמימי.
אני פועל להחזירו,
כורע לצדו
לוחץ על חזהו
דם פורץ מפיו
אני מפנה את קנה הנשימה
רק שיחיה
מצמיד את פי לפיו
שלא יהיה שהיד
שימות כאנוש
כמוני.

26.11.2015