Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

רק הרוח

באין מחיצות
באין מחיצות בכלל
רק הרוח מחברת בין עצי היער.
כאן חברתי אלך לראשונה
אי אפשר שלא
כאן מותר לאהוב
עמוק ככל שניתן.
יחפים היינו עד הסוף
מתכסים בטל.
מאז כל צמרת עץ
מחזיר אותי אל הרגע
אל המקום
ואת אינך פה.
את ידי אני שולח
בין ענפי היער
אצבעותיך בין העלים
מבקשות לגעת
אך אין
רק הרוח נראתה.

17.8.2016

באין מחיצות
באין מחיצות בכלל
רק הרוח מחברת בין עצי היער.
כאן חברתי אלך לראשונה
אי אפשר שלא
כאן מותר לאהוב
עמוק ככל שניתן.
יחפים היינו עד הסוף
מתכסים בטל.
מאז כל צמרת עץ
מחזיר אותי אל הרגע
אל המקום
ואת אינך פה.
את ידי אני שולח
בין ענפי היער
אצבעותיך בין העלים
מבקשות לגעת
אך אין
רק הרוח נראתה.

17.8.2016

באין מחיצות
באין מחיצות בכלל
רק הרוח מחברת בין עצי היער.
כאן חברתי אלך לראשונה
אי אפשר שלא
כאן מותר לאהוב
עמוק ככל שניתן.
יחפים היינו עד הסוף
מתכסים בטל.
מאז כל צמרת עץ
מחזיר אותי אל הרגע
אל המקום
ואת אינך פה.
את ידי אני שולח
בין ענפי היער
אצבעותיך בין העלים
מבקשות לגעת
אך אין
רק הרוח נראתה.

17.8.2016