מורדם ומונשם
מורדם ומונשם
הכי עם עצמי שאפשר
מתעלם מכל השאר
אין הסחת דעת
דבר אינו מטריד
זה הזמן לכתוב שירים
בהארה אישית שלי
איני מבקש דבר
פסקו רצונות הצריכה
קיומי-רוחניות טהורה
אין לה נפח
ולא מודדת את גודל החדר.
איך אפשרי אושר אישי
בעולם של סבל?
בטרם אענה
עליי לקבל מענה:
למה אני פה,
מורדם ומונשם?
18.2.2016