נפתלי פרימור, שירתי

אלימות ביום

אני, אשתי, הבת בכיתה ד' והבן בגן-הילדים.
גרים בדירה שלנו בת שלושה חדרים.
אני רוקח, היא גרפיקאית.
פעמיים ביום אני מחפש חניה
תמיד במתח: האם אמצא?
מקלל או משמיע "יש"
כשחטפתי לאחר.
העבודה שלי: מקבל מרשם-נותן תרופה.
באה רוקחת חדשה
רמת העניין גברה.
במשרדה של אשתי
יש שמשתטח עליה.
הילדה פגועה
לא שיחקו אתה בכיתה
היום מסתפקת בחברה אתיופית.
הילד בגן מכה את כולם.
את הכלב גנבו פעמיים
את האוטו-שלוש.
חיינו בטראומת החשש,
מפגיעה מינית,
מסכסוך שכנים
וממלחמה עם הפלסטינים.

1.1.2016