נפתלי פרימור, שירתי

מילה פראית

אולי השירים המקדימים היו
פורצים ביופיים.
כי לא בחרתי מילים
אלא באות של רגש פראי-
ודרדרת של מילים
כאילו אין להם מידה
כי אז בתחושה עמומה שזה קורה
ברגע מסוים הזה
המילה היא מכחול נפשי
השטח הלבן היה חסר אונים,
לא היה בו כוח לבלום.
היום המילה מנוסה יותר,
מדויקת.
עושה חיסול ממוקד של תמימות.
לסגנון כוח של מהות
להטביע עקבות שירה באנוש
שם הכאב ושמחת המשורר.

29.1.2016