נפתלי פרימור, שירתי

גאנגס בכביש 431

סדוקה היא האדמה שבין מקדשי ורנאזי
לנהר הגאנגס הקדוש
שם המתים ואפרם.

מכון טיהור השופכין שליד רמלה
חולק את ריחותיו עם העוברים בכביש 431
החלון הנעול של מכוניתי
לא עוצר בעדו מלחדור.

האיש הקדוש יושב על המחצלת הבלועה
דומה לפרה שלצדו
ולכלב שכולו רק עור ועצמות.
חסרי כול מביטים בי
ללא עניין.
האל שיווה הוא הבעלים של כל חי
את העושק ואת השקר ואת העוונות כולם
אל המים משליכים.
מימיו של הגאנגס שרים.
הטובל בהם מבקש להפוך למימיו.
הפרחים והאורות שעל הנהר
הם נשמתו העולה.

10.8.2012