נפתלי פרימור, שירתי

הסכסוך בשנת 2096

שני נכדיי מתרוצצים בין המתקנים, משחקים.
למקום קוראים "קיפצובה".
בתה, מדברות ערבית,
"סליחה" אני פונה ראשון
"האם את מוכנה להחליף דעות
בנושא הסכסוך ישראל ופלסטין?"
"חיובי" היא עונה.
האם תעדיפי לדבר באנגלית-שפת האמצע,
Yes"" היא עונה.
"איך את רואה את העתיד בין שני העמים?"
"מורכב", היא עונה.
שמחתי שלא החלה בהטחת האשמות.
"האם תרצי להתנבא איך נחיה בעוד 80 שנה?"
"זה מחוץ לטווח הראייה שלי", ענתה.
"תחשבי שאנחנו מדברים בשנת 1930,
האם היית משערת שהיהודים יקימו מדינה?
אז מה בנוגע לשנת 2096 ?"
"אירועים קשים קורים עכשיו.
העולם נעשה מקום מסוכן, אלימות חוצה גבולות,
ברור שיהיו לכך השלכות."
אולי בגלל הנושא ואולי בגלל המראה,
לא מיהרנו לסיים.

8.1.2016