נפתלי פרימור, שירתי

בין הגוף לדבר אחר

את רוצה ולי היכולות.
במכניות מופגנת,
ללא רגשות,
לא מתעמק, אלא בדבר עצמו.
שניהם יודעים מה לעשות,
מגלים חיבה והתחשבות,
שניהם לוקחים את ההובלה.
ואנחנו בפנים.
אני רוחני,
עוצם את עיניי,
רואה מעבר לגופי,
מתעלם ממי שלידי,
אל הבורא אני פונה.
לפתע:
פיפי, מהר!

26.3.2016