נפתלי פרימור, שירתי

עצוב הוא הכלוב

הנעול מחפש דרך מילוט.
בכנפו המדממת מגשש כל סדק,
בוחן מחדש המרווח בין הסורגים.
פניו אל זוהר החופש-
להגשים חלום.
נפשו חפצה להתחיל בספירה חדשה
להחליף את סריג הערום בכותונת טורקיז
נחוש להסתכן עד מוות
להשאיר את הכלוב מאחור.
משעזבו הוא בוהה בו,
עצוב הוא הכלוב הריק
כשלה מהותו.
השער ממתין לאסיר
לשובו.

16.4.2016