נפתלי פרימור, שירתי

מציל והורג

מעבר לדלת, מעבר לקירות הבית,
שם עולם אכזר.
מפלצות נלחמות,
מפוצצות, טובחות בתמימים.
הקרבנות משיבים,
אוספים כוח והורגים.
כך זה דורות.
בחרתי במרפסת להשתית בה
את חלום השלום.
עציצי הירק מצמיחים יופי,
מין גן שבלב.
כאן אני מטפח השראה, אני קובע את הכללים.
את חוקותיי השרשתי ביופי.
והנה באו מזיקים
מיני שחורים כיסו את העלים העדינים,
עלה שרך מתעוות, מתפתל בכאב,
מוצצים את יופיו.
נזעקתי לעזור
ערבבתי חומרי רעל
אני מציל
אני הורג.

11.6.2016