נפתלי פרימור, שירתי

הגיעה השעה

אני בבריחה מתמשכת
דורך בעקבותיו של דוב השלג.
לחיצה על השלט
מעבירה אותי ליער העד.
אני נמלט בסבך.
ואז המציאות שבה אליי-
ישראל ופלסטין.
ב-1918 ממשלת הוד מלכותה
הכירה בזכותם של היהודים
על ארץ האבות.
כעס הפלסטינים ממשיך עד היום.
לו רק יכלו לפוצץ את הלורד
וכל מקום ואתר שבו בלפור מוזכר.
בעיניהם ישראל היא הסתעפות האימפריה הקולוניאלית
על הר הבית.
יש שמניפים שלטים שחורים: די לכיבוש!
השהיד עושה את דרכו.
גם אני.
שנינו יודעים שמות היהודי והפלסטיני
לא יענה.
הגיעה השעה
להאכיל את החתולים חסרי הבית.

2.8.2016