נפתלי פרימור, שירתי

מעולם לעולם

אני בין עולמות.
הפסגה המושלגת
הטיפה הנאגרת,
המעיין,
המדבר והים.
העולמות שבתוכי
גועשים ומשתלבים,
בוגדים ולוחמים,
לוקחים שבויים.
במעיים אסירים
עולם סגור בריח העיכול.
גופי שולח יצורים לכבוש עולמות אחרים,
תאי זרע נפלטים,
עושים דרכם ברחמה של אישה.
המונים נקטלים, אחד יישאר.
עולם חדש עושה את דרכו:
לידה ומוות מתחלפים תדירות,
עולם בתוך עולמות.
המת משתלב בעולם החיים-
בתוכי ולצדי.

30.7.2016