Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

ברגע של אוטופיה

מהכביש המהיר
שורות החמניות נפרשות,
מסודרות לתלפיות ובאופן שוויוני.
אני ממהר אל השדה האוטופי,
אך שומע:
"לא פה! לא פה!"
נדחקתי עד הקצה.
שם תקעתי שורש, יישרתי את זרועי,
מתחתי את צווארי,
על פי השמש-סובבתי את הראש.
אני נקלט!
והנה נדקרתי מצדה של החמנייה השכנה,
לאחרת יש טענה על הצל שאני מטיל.
אני מקלקל את הצדק האולטימטיבי.
נדחפתי אל מחוץ לשדה האוטופיה.
אך הייתי שם.
לרגע.

15.9.2016