אל תשליכני
אל תשליכני אל קהל
שומעי שירה.
אני קורא,
מילות השיר מחזירות אותי
לרגע הכתיבה.
אני מרוגש, מרגיש רעב.
משהו ממני חוצה גבולות
שביני ובין המילה,
היא ממלאת אותי
מביטה בקהל.
האם קיבלת רשות ממני?
ומה עם הבחירה שלי?
אני משפיל מבט
הקריאה נעצרה,
הקהל לא מבין
מחיאת כפיים אינה נשמעת.
22.10.2016