Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שוויו בחלקיו

המונים בכפר
המונים בעיר
העולם מלא אנשים
איש לא יחסר
אפילו אלף מיליון יאלמו.

בעולם של רובוטים,
אדם מנוכר פוקד על קו יצור.
מכונה רובוטית לצדך,
משרתת, מעניקה סיפוק.

המונים תקועים באפור
אינם נראים.
מה מקצועי? מה עבודתי? מה שכרי?
שאלות שאינן רלוונטיות לקיומי.

מעולם לא ראיתי את שמי
מתנוסס על התלוש,
חדלה התקווה שאראה.
איני נחוץ.

אך חלקי גופי נדרשים.
חסר תעסוקה משיב מלחמה
בעבור כלייתו
האוחז ברובוט ישלם הון-
מחירם של הלב והדם
יעלו לו בממונו.

27.7.2016