נפתלי פרימור, שירתי

כסחלב המזדקן

סחלב על אדן חלוני.
כותרתו המעוגלת – מלבוש נשף
מעטר את חזה השופע.
פריחתו מנותקת מהמציאות
מעוררת סקרנותי.
פרח נשען על פרח
חושף את איבריו העדינים.

מבטי פנימה אל קודש הקודשים,
אל איבריו הנסתרים,
אך הם ריקים.
מעולם לא הזריע.
הוצא מהקשר,
ללא מאביקים
ייוותר חסר פרי.

פרח זקנה לא מדיף ריח
כהו חושיו.
אך מראהו מרגש – מגוחך,
כזקנה הלובשת בגד כלולות נוצץ.
אני מגרש את מחשבות הגיל.
כסחלב המזדקן.

11.6.2016