שירה היא שירה
תמים הוא המשורר.
מחפש דרך אל השירה הפואטית.
לחיות לצדה.
הוא אינו בוחל במאמץ למצאה:
עד פסגות ההימלאיה,
בין שרידי ההר ובקהל העולה לירושלים.
המשורר מזנק מבלי לדעת לאן.
היא נשמעת מעבר לפינה.
משוחררת מכבל כוח כבידה,
ארשת פניה וקולה מסגירים את מקומה.
מלבושיה מתנשלים מעליה
היא לפניי בעירומה,
תמיד הייתה.
עכשיו היא שירה.
04.12.2016