נפתלי פרימור, שירתי

ושתיקה סביב

סיפוק הנקם בשונא
גובר על כל האיסורים.
הריגתו נוסכת בי סמכות,
מקבל כוח של הבורא.

אלוהים עצמו עושה זאת,
תדירות.
בפקודה ובלעדיה המעשה קורה.
החמוש שולח שליח:
הקליעים קוטלים
אינם טועמים את הבשר החרוך,
עוברים דרכו.

בכל בית, בכל סמטה יש שונא מת,
עכשיו הוא ילד.
מלאה הארץ מתים.
כי אז עולה השירה:
"ואהבת לרעך כמוך".

מבזק אור, פצצת זרחן מאירה
מתוך העלטה,
אני ורעיי שרועים מתים
ילד דל כוחות מחבק.
ושתיקה סביב.

14.10.2016