נפתלי פרימור, שירתי

הסיוט שנותר

הזכרת שמו של מי שאינו מוכר,
כשמו של…
גופי נדרך: האויב בשער.
אני חוזר לזמן אלים ומסוכן.
יחלוף רגע עד שהמוח ירגיע,
ישדר שזה פסק לפני עשורים מספר.
אני נדהם מחדש:
הכיצד תחת השותפות
צמחה לה השנאה
והעוינות הקשה.
התנפץ החלום,
לגבור על השוני.
בית המשפט פסק:
פירוק והפרדה.
נותר הסיוט.

8.8.2016