נפתלי פרימור, שירתי

סכין מעליי תמיד

נואשתי מלקלל את אויביי
הדבק בשהיד.
לכנותו רוצח.
הוא למען אל-אקצה
אני למען הר-הבית.
שנינו קורבנות של
אלוהים אחד.

זה לא הפלסטיני מול הציוני.
הארץ ואלוהיה,
הם שלא ינביטו שלום.
בין הלוויות אני מחפש לי מקום
מקלט לנפשי.

אני מכוון את דרכי אל איי השפיות
אמתין עד לבוא הסכין.
והיא מונפת מעליי
תמיד.

1.7.2016