נפתלי פרימור, שירתי

תחת שקי אהבה

ארגון זה סדר.
הבוקר מתחיל במסדר,
מכשיר את היום.
היום מסתיים במסדר.
הלילה הוא הזמן שבין המסדרים.
עמידה בזמנים – ערובה למילוי המשימה.

לכאן מגיע חייל,
רזה בשר ורגיש נפש
הוא בולע את המשמעת
ולא מוצא לה מקום.
מצדיע לקצונה,
גאוות הוריו בו
באורן.
באור הטבע והרחק מהיגון.

חברים מניחים זרים על קברו.
לא ידעו מה הביא את אורן
ללחוץ על ההדק
להפר את הסדר.
שקי חול מעליו נערמים.
הדמעות מציפות.

זעקת השבר מקימה את הבן.
הוא עולה,
כבה האור.
המושיט את היד –
חש בנחמה שלצדו.

30.12.2016