נפתלי פרימור, שירתי

הגיל בשביל מה?

אני שואל: האם את מוכנה להפסיק עם
פיפי-קקי?
אני מוכן לאטום את האסלה.
האם נולדנו בשביל לעשות צרכים?
אולי אלו תוצרי לוואי?
מהו מוצר העיקרי?

בשביל מה אני חי? לא די לי שנולדתי.
השאלות אינן עוזרות, הן רק ממלאות לי את הראש
איני יודע איך לצאת מזה.
"אתה חייב פסיכולוג!"

אני מולו,
הוא שואל לשלומי, אני שואל אותו:
"מתי בפעם אחרונה לא רצית דבר?"
הוא נדהם.
עכשיו הוא יודע איך אני מרגיש.
בראשי אני לגמרי לבד
לגמרי.

המשפחה תומכת, אך היא מחוץ לראשי.
אני לא מוכן להמשיך ולשמוע:
"תעשה כך", "תעשה אחרת".
המוצלחים מביאים לי קריז.
מאז שאני זוכר את עצמי,
אני בוחר כיוון.

18.6.2016