נפתלי פרימור, שירתי

עיני המשורר

לי עיניים גם מאחור.
דרכן נפשי יוצאת
אל הנעול
אל הנשכח.

חשכה מוחלטת מפיצה אור.
למנקז אהבה מהמילה
הרגשי אינו עלום: הוא נשקל.
ממשי.

העפעפיים מאותתים:
הבוס מביע אי שביעות רצון
איום הפיטורים מרחף באוויר.
ברגע זה עיניי האחוריות נפערות
אני רואה רכסי הרים עוטפים אותי
ומעיינות זכים זורמים דרכי,
ממלאים אותי אותיות
האות מותירה אותי
הלום שירה.

16.7.2016