נפתלי פרימור, שירתי

בגיל לא יודע מה

שנים של טיפולי פוריות.
ההורים עברו דרך קשה,
נתנו את עצמם,
פעם אחר פעם.

בכל פעם מחדש ראו את פניו
בבירור, עד הפרט האחרון.
הוא נושא את הנצחי שבם,
כאליל האדם.

אך הוא אינו צד בעניין.
הוא אוחז במשולש הכוחות:
כל אחד מהוריו הקים לו בית משלו.
הוא לא מוצא את עצמו.

סרבן למסגרות,
רק לנגן הוא רוצה.
הוא זקוק לדבר אחר,
ואותו הוא מוצא בבנות גילו.
הכול בסדר,
רק לא יודע מה.

11.6.2016