נפתלי פרימור, שירתי

אתה לא בירושלים

נהג האוטובוס עצר בחריקה,
שלושה קנגורו ענקים התפרצו לכביש
צבעם דמה לאדמה האדמדמה שמעליה קפצו.
כאלו האדמה זינקה.
זנבותיהם המתוחים משדרים:
אתה לא בירושלים.

האוטובוס חוצה עיירות לאורכו של החוף המזרחי,
נקיות ומטופחות עד להפליא.
רגוע פה.
שעות ארוכות ללא חדשות.
באוסטרליה איש אינו מוטרד מדמוגרפיה.
ירושלים עם רוב יהודי או מוסלמי?

רוברט, מי שיושב לצדי:
"למה בחרת להגר לאוסטרליה?
עכשיו אנחנו מוצפים בזרים.
אך אל תדאג, אתה דור המדבר
ילדיך יהיו אוסטרלים
כמוני."

הלחץ נפרק, אני שומע אותו משתחרר.
תחתיו נפער חלל עצום.
עורי מתוח מעל הר חלול.
פתאום הריקנות.

באחד מרמזורי מלבורן
האוטובוס מוצא עצמו ליד
יגואר נוצץ המוכן לזנק,
אקנה לי אחד כזה, עם גג מתקפל.
יש לי מקום
אפילו לשניים.

21.5.2016