נפתלי פרימור, שירתי

אני הסינדרום שלך

ירושלים מתנשאת
את פראית בניגודך
מתנגשת בתוך עצמך.

ההולכים בשחורים
באמונתם מלבינים את עצמם.
איסלמופובים בתוך האיסלאם חיים
בתוכך, לחסרי כול לא חסר דבר.

יש בך אפור
ויש בך אור,
ירושלים פונה אליי:
"אתה יכול!"

המתוחמים לא בנקל מתערבבים,
אני סובב ברחובותייך,
לפתע קורן על שהכרתיך
כי אז את סובבת ומדברת אליי
בשפה לא מובנת לי.

בעיר הזאת אני מנותק-מחובר
אני הסינדרום שלך
ירושלים.

30.6.2017