נפתלי פרימור, שירתי

אמור ירושלים

קצרו האותיות של כל שפות תבל
מלכתוב לך, ירושלים.
מנזרים, מסגדים ובתי מקדש
קמו לך על הר הבית,
אך אין בהם לך נחמה
כי את בלבם של אלה
האומרים את שמך.

תיבות ותפילות טמנתי לך
תחת כול אבן מאבנייך.
את שמחת המחר להשכנת השלום בין הניצים,
ואם למלחמה פניהם –
את תעניקי ניצחון לשניהם.

את בראש הפרקים בספר השירים.
את ערבה שישראל ובניו יבואו בשערייך.
את הר ומעיין
ומקום סתר לנערים האוהבים,
היודעים שבאו לפרקם ומבקשים בדידות לעצמם
ואת איתם
ואינך שם.

5.7.2017