נפתלי פרימור, שירתי

תמיד לפני בוא המשיח

תלמידיו,
משחיפשו לשווא ולא עלה בידם
למצוא את קברו של הרב,
נעצבו מאוד ביום חם.
ומבטם בשיפוליו הרחבים
של הר הזיתים.

בראותי את מצוקתם, פניתי אליהם:
"הרי יש מצבות שנגררו מההר ועד נחל קדרון.
למה הטרחה הזאת לכם?
ראו את ההר הזה,
הוא לפני בואו של המשיח.
כי אז תפגשו ברב".

הם השיבו: " נחזור מחר עם שחר "
ובאו.
עמדו עד החשכה, הביטו בהר הבית.
חשו ברעד
האם ההר עוד מעט וייבקע?
והוא עומד,
והם חוזרים מדי יום.

6.7.2017