נפתלי פרימור, שירתי

תלפיות מזרח על הקצה

מעברת אסבסטונים הפזורים משני צידי הכביש
לארמון הנציב.
צחיח, לוהט,
זה מה שיש
חלום על ישראל.

מיטת ברזל ומזרן בעובי של כריך
לא שפרו על העולים.
במכולת אצל ההונגרי
מול ארון הלחם
עמדו הרובים.

אך הנוף מרתק
חומת עיר העתיקה ואל-אקצה,
המזרח וקולו הבוכה של המואזין,
הגבול המאיים-
שם הערבים.

בצריף תמיד היה קר מדיי או חם מדיי,
במקלחת שני ברזים,
באחד מים קרים ובאחד – חמים,
לא מתערבבים.
רגע רועד מקור ורגע קודח.

ירושלים של שנת 1960
בדרך לארמון.

25.6.2017