נפתלי פרימור, שירתי

בשפה אחרת

בעיניך, אין לי תכלית.
בעיניך.
אתה שואל: "למה אתה שואף?"
אני לא מחפש ולא מוצא.
אני כמו עשב השדה.

רוח תסיעני על פי דרכה
רגע פה ורגע שם.
לי יש כל מה שאני רוצה
את עצמי.

אתה שתמיד יודע מה הנכון,
קונה ומוכר
ומתמלא בחוסר ביטחון
ועדיין מוצא בזה היגיון?

אני לא פה.
אני הזרע הנודד
שמסרב להיקלט.
אין לי פחד לאבד
כי אין לי מה.

18.5.2017