נפתלי פרימור, שירתי

ישמעאל את יצחק

מתוך מצולות החשכה
הוא דולה
את נפלאות הבורא.
תמנון העמקים הבלתי נודע
מתגלה בקיבתו של לווייתן.
אני בתפילת ההודיה.

כאחד האדם
הלווייתן מחייב נשימה,
אך צלצל מקבל את פניו
משסע את צווארו
חותך בבטנו.

הקורבן מוכיח את הבריאה
עינו של התמנון כגלגל הצלה
מאיר את החשכה.

אין עוצר את העקדה
גופו הענק
נארז בשקיות ואקום
מוכן להגשה
חופשי מלווייתן.

ישמעאל את יצחק
מחליפים צורה
אל חיק החשכה
אל אימת הנשימה.

8.4.2017