נפתלי פרימור, שירתי

הנמחק

היום אני מתחשבנת עם הזמן.
ככל שאמנע, ככל שאשמר,
אם בצמרת ואם באזוב,
הרוצח הזה לא יעזוב.

משחות, מסכות לא מסיחות את נחישותו.
בחצות הוא אורב לי
מוחק לי יום.
משאיר אותי תלויה,
עושה בזמני כבשלו.

מעולם לא שמעתי בקולו.
את רכושי המרתי לתכשיטי יהלום
אני מאופרת טיפ-טופ,
צלקות נפשי אינן ניכרות.

את הלא מוכר
עשיתי לבן זוג
מתפרעת ללא מסלול
"עשה בי, ונעצור את הזמן".

אך באותה השעה
נתקפתי בחרדה:
נמחק לי היום.

5.2.2017