נפתלי פרימור, שירתי

את אשר חרב

מלין אני מרה
בפוגשי אותך אחרי 40 שנה.
לא נותרת.
החסר נורא.

צחוקך אל הרוח חרש בך
מעגלים של קמטים.

אף שנדדת בין היבשות
לא מצאת לך מקום לנבוט.
עכשיו את ממהרת.
רק מאור עינייך שם.

אקרבך אליי
אחבקך
בתוכך אני בונה
את אשר חרב.

16.1.2017