נפתלי פרימור, שירתי

השלם

איני מתקומם עוד כנגדך.
בתוכי את מתכנסת.
אני נושם את תכולת המעיים שלך.

כעסך ספוג בתוכי,
אנחנו שותפים,
אף שאיני מבין את שפתך
אני אוהב אותך, כפי שאת.

החיבור הזה גולש לסביבה,
מירושלים
למים ולאדמה.
האמונה היא אנושית
ויש בה חיים.

אני מתחבר למילות השיר שלך
לשמחתך ולכאבך ירושלים
לקולך ולריח אורך.
מדהים לחיות את השלם.

19.9.2017