נפתלי פרימור, שירתי

אורה מעל

האור מעלייך צמיג מאוד,
כך אני יודע שאני במקום הנכון.
האור שואג.
כל מי שפה יודע זאת.

אני חש רסיסים בעיניים
נרתע לאחור
מיישיר מבט,
ומתחנן לעוד שבריר של רגע
של קרבה אל האור.

או אז מלאתי עד די,
איני יכול עוד לעמוד בפניו.
הלכתי משם בעיניים עצומות,
האור
נותר שם.

15.9.2017