נפתלי פרימור, שירתי

בתוך המרווח

מדי יום ביומו,
אני מטיל עצמי אל הבלתי נודע.
מתנתק מהמוכר
ומנתר בעוצמה.
איני מבקש ביטחון
שאגיע בשלום.

את מחלקת היולדות של השירה,
בתוך המרווח שבין יש לאין,
השירה ממלאת עד תום,
עד שלא נותר לחרטה מקום
לחדור.

ומשכשלתי ואני שרוע בכאב,
השירה מלטפת
ואני מושיט את עצמי אליה-
מילת מזור.

2.2.2017