נפתלי פרימור, שירתי

את הרי ירושלים

לקום עלייך, ירושלים
בזעקת כאב נוראה
שתנער את מצפונך,
את שלוותך שהתאבנה.

מה פשר המוות שאינו פוסק?
אני מסרב למשפט שאין זאת אשמתך,
והזרים הם שמכתימים קלון על חשבונך.
את ירושלים, אינך אבן או חומה
את הרי ירושלים.

26.9.2017