Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

המציאות של הימים הנוראים

יללה צורמת, נהי ותחנונים מרעידים את אבני הכותל.
התעלות הנפש חושפת את רסיסי הרצונות:
למחילה, לסליחה ולהצלחה.
לרגע, לשבריר של זמן, הכול מתגשם לכולם.

הימים הנוראים החלו עכשיו.
הנשים מתעברות בעודן בתפילה.
לאביון מודיעים שנהגו ממתין לו מחוץ לרחבה.
בהילוך גבוה עזב ובדרך רמס כמה.

החולים פסקו לקחת תרופה נגד
החמדנות הנפוצה,
והמגפה בשיאה.
הקהל העצום נאכל קנאה.

הרחבה ריקה ממחילה.
איש איש ולבדו עימו.
המשיח שוב נמלט מעמו.
אני מחרחר וגם משלשל
חולה ממחלת המציאות.

6.10.2017