נפתלי פרימור, שירתי

בשרשרת הדורות

בתחנה מרוחקת,
בעזובה
נחשפות החוליות
ששרדו מכל הדורות.
השכחה קודחת בהן עד בלא היכר.
אני מושיט יד, נוגע, מלטף
הן קרבות אליי,
אני החוליה שלהן.

החוליה שלצידי טרם השילה מעליה
את שארית הבשר של חברי הטוב.
אחרת מיללת על שתיקת הזמן,
אך נותרו לה פנים,
והן מאירות אליי
אני מתחבר
לשרשרת הדורות.

17.10.2017