הַר הַבַּיִת
הַשְּׁכִינָה דִּיבְּרָה
בְּקוֹל הַנְּבִיאִים
פָּסְקָה עוֹנָשִׁים
הִבְטִיחָה שֶׁהַגְּאוּלָּה בּוֹא תָּבוֹא
בְּפִינַּת רְחוֹב זֶּה וּבְשַׁעַר הָעִיר
הַנָּבִיא יִרְמְיָה הוֹכִיחַ וּבָכָה
אֱמֶת אֲדוֹנָי צְרוּפָה דִּיבֵּר
בְּלִי להִתְּיַיפְיֵף
בַּלִּי לְעַגֵּל פִּינּוֹת
הוּא פֹּה
אוּלַי עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת עָמַד
כְּאֵלּוּ יֵשׁ לְמַכְבִּיר
הָעִיר הַזֹּאת קָשָׁה לִי
עֵינַי אֵל מָקוֹם חָסוּךְ אֲבָנִים
אֵל מָקוֹם רַךְ וְנָעִים
אַל תַּעֲנוּגוֹת הָרֶגַע
אַל רַכּוּת הַנָּשִׁים
מִשֶּׁחָצִיתִי אֵת שַׁעַר הַגַּיְא
אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי בְּבֶגֶד-יָם
אֶת תְּחוּשַׁת חוֹל הַיָּם
כַּפּוֹת רַגְלֵי מְפַזְּרוֹת עַד הָרֹאשׁ
אִישׁ לֹא טוֹעֵן שֶׁחַי פֹּה נָבִיא
קַח אוֹתִי בְּקַלּוּת אָמְרָה לִי
זֹאת מִילָּה שֶׁכָּמוֹהָ לֹא נִשְׁמַעַתְּ
בִּירוּשָׁלַיִם.