Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

בוקר של ערב יום הכיפורים

יום הכיפורים חל ביום השישי.
יום בו פסקו החיים
הושם סוף לטל עוד בטרם הספיק להיאסף.
לא נותר אלא זיכרון המתרחק מדי שנה.

אני שואל אם בדיה אני מהלל?
אך הזיכרון אינו מתעתע.
את היית איתי ודמעת הזיכרון לא יבשה.
ביום הכיפורים אני בוכה על החלב שנשפך.

אני מישיר אלייך מבט
ולא מופתע כשאת משיבה מבט.

29.9.2017