נפתלי פרימור, שירתי

שני הזקנים בעין כרם

לעין כרם איש זקן בא להתנחם
אצל עץ הזית בן אלפיים ויותר.
הזמן חרץ בנו קמטים והוסיף לנו בליטות
שלא היו מנת חלקנו בעבר הרחוק.

שנינו נשענים על מה שהיה.
אתה הוא העץ ששמנו הועלה לבית המקדש.
אתה שסללת את דרכי
מהר המוריה ועד כל הארץ הזאת.

שנינו זקוקים ליד אוהבת,
היודעת שהיא ידנו.
אני ואתה חוברים מעל גשר הזמן
חיינו נושקים
זאת נחמתי.

11.11.2017