נפתלי פרימור, שירתי

לא יפקוד על ה'

בית קתרוס, בתוך הרובע היהודי.
פספס מפואר,
ריח שריפה ממלא את אפי
לאלונים ריח מתקתק, ולארזים מעט חריף.

אימת דממת המוות השתמרה
מאז ח' באלול שנת שבעים לספירה.
כך נותרה.

העיר המבוצרת, שמעל הר הבית
לנס חיכתה.
המבוהלים ראו אש גדולה אל המשכן עולה
וכיסא המלכות ריק.

הקנאים יצאו אל הכיכרות נושאים חרבות.
אל העם דיברו:
"כל צבאותיה של רומא וכל פסלוני אליליה
לא יעמדו אל מול צבאות ה' ".
בזדון עשו להביא את ה' שיעשה למען עצמו.

ביהודה- לא נותרה ערוגה.
מוות בכל פינה.
עם אדוני אל אדונים רבים נמכר.
שווקי רומא הוצפו עבדים עברים לרוב.

ישראל לארצו שב.
על הר בית מקדשנו מתנשא מסגד האסלאם,
באימה אני מביט בזר
בזוכרי את שנאת האחים.
אל-אקצה הוא מוזאון האיוולת
כי אין פוקד על ה': אתה תעשה.

4.12.2009